הדוגמא היפה הזו לסרט סטופ-מושן בלטי (לטבי) מתחילה בהצגת תפקידה של התעשייה בשינוי הנוף: יער מושלג נהרס, ועיר מופיעה במקומו. בכיכר העיר יש פארק ובו נמצאת קבוצה של חיות בר. רוב הנרטיב סובב סביב החיות האלה, שעושות כמיטב יכולתן כדי להשתתף בחיים האזרחיים והחברתיים: הם עוזרות לבני האדם כשהן עובדות באינספור תפקידים שונים עבורם משלמים להן במזומן. בזמן שהן עובדות, הסרט מראה מגוון אינטראקציות נפוצות הקורות בחיי היומיום: גידול ילדים, חיי לילה, מוכרי אוכל רחוב. נקודת המפנה מתרחשת בסוף הסרט, כאשר החיות מתאספות יחד בכיכר העיר בלילה כדי לספור את סך הכסף שהרוויחו. ערימת הכסף הגדולה במרכז העיר מספיקה כדי להרוס את העיר ולחזור לטבע. הסוף של הסרטון מראה את החיות מוחות את המרחב העירוני מפני האדמה ומחזירות את סביבת המחייה הקודמת שלהן. בעוד הסרטון מציג את הנושא של מורשת תרבותית בכך שהוא מייצג באופן בינארי את הטבע/העיר ואת האדם/החיה, נקודת המפנה בעלילה מציגה גישה חתרנית לעבודה.
