היצירה הזו, יחד עם מכתבים נופלים (Bokstavsbarn), היא הטקסט היחיד בקורפוס שמעלה את הנושא של מוגבלות. זו העבודה היחידה שמתייחסת לחירשות. הסיפור מספר על יום רגיל ושמח בחיים של ילדה צעירה. הנרטיב הופך לדרמטי כאשר מריבה פורצת בגינת המשחקים. הילדה עוצרת את המריבה ומתחברת עם הקורבן. הוא מבקר לכוס תה, והקשר ביניהם מתהדק. הקוראים יצטרכו להסתכל ולבחון את היצירה מספר פעמים לפני שיפענחו את ההבדל בין הדמות הראשית והדמויות האחרות. הכותרת אולי מרמזת שהיא חירשת. העבודה הזו, שעוסקת בנושא באופן רגיש, הופכת למקום טוב ממנו ניתן להתחיל דיון בנושא מוגבלות. כסיפור, מדובר בצורה יוצאת מהכלל להציג את הנושאים של חברות, פתירת סכסוכים, והעצמה. ברגע שהנושא של מוגבלות מובן, אפשר לקרוא שוב את הספר ולחשוב כיצד החושים מוצגים בכל עמוד: האיורים מצליחים להעביר את החוויות של להריח, לטעום, להרגיש, ולשמוע באופן שרוב הטקסטים הוויזואליים לא מתייחסים אליו.
