הסרט הקצר הזה עוסק במערך שלם של סוגיות מורכבות בתוך פחות משתי דקות. ילד בונה ארמון בחול על שפת הים, ומקשט אותו בצדפים ובצמחים כדי שייראה כמו בית אהוב. כשהגלים מתחילים להתקרב, אמו של הילד באה לעזרתו. למרות שהיא מנסה לעזור לו להגן על בסיס הארמון, הם אינם מצליחים לעצור את הגלים, ונדמה כי הארמון עומד להיהרס. כשהכול כבר נראה אבוד, חבורה של אנשים זרים מגיעים לעזור להגן על הארמון: כל אחד מהם מניח אבן סביב בסיס הארמון כדי לחזק אותו מפני הגלים המתגבהים. הסרט מסתיים בהצבת הארמון המחוזק, היפה והמוגן על רקע שורת הבתים האמיתיים הבנויה סמוך לשפת הים. סרט זה מציע עושר של הזדמנויות לשיח בקרב ילדים בני 4-7 או 8-11. השימוש במטאפורות מהווה אמצעי מוחשי, נגיש ובטוח לדיון בנושאים קשים, ובהם, במיוחד הזכות הבסיסית של כל אדם למקום מגורים בטוח ופיתוח בר-קיימא/שינויי אקלים, שכן נושא השחיקה של החופים מוצג באופן מפורש. נרטיב ההגירה מובלע בהצגת הבית שנשחק – מה קורה כאשר לא ניתן להציל בית? איזה מקום ייקרא אז הבית? אובדן הבית הסמלי יכול גם לייצג אמצעי למחשבה על האופן שבו עלול אדם לאבד את ביתו, מעבר לפגעי הטבע או לשינויי אקלים, כגון מלחמה או הימלטות מפני אלימות. (מכיל כלבים).
